אז זהו...הקורס נגמר והפכתי להיות באופן רשמי קונדיטורית.
ביום שלישי האחרון נערך המבחן המעשי האחרון שמסכם למעשה חצי שנה של קורס. למדנו את המתכונים של 4 עוגות ראווה שלמדנו בקורס וכשהגענו לבית הספר נערכה הגרלה. כל אחד שלף פתק ממעטפה ועליו רשום שם העוגה אותה יכין.
חייבת לומר שמישהו שם למעלה היה במצב רוח טוב באותו יום והחליט להיטיב עמי וקיבלתי את אחת משתי העוגות שקיוויתי לקבל ושמבחינתי היו קלות יותר להכנה (כן אין מה לעשות, גם אם עברתי 4 שנים של תואר לא פשוט ומלא בלחצים, גם עכשיו הייתי לחוצה מהמבחן) - עוגת מוס גבינה ואינסרט פירות יער. עוגה קלה מבחינתי מאחר והיא הראשונה שהכנו ולכן בדרגת קושי נמוכה יותר ולא כוללת זיגוג שאין מה לעשות עד עכשיו מביא אותי לרמת לחץ גבוהה ועוצרת נשימה.
למזלי גם חברה טובה שלי קיבלה את אותה עוגה כך שגם במבחן האחרון לא הופרדנו. זה שיפר מאוד את החוויה והפך אותה למהנה ולבלתי מלחיצה בכלל.
הכנו את העוגה במספר שעות ואז הגיע הרגע שאותי הלחיץ מאוד - מעבר דרך השופטים. למה אני אומרת שופטים? אני באמת הרגשתי בתוכנית ריאליטי! עוברים דרך 3 שפים - 2 מבית הספר ושף קונדיטורית מרביבה וסיליה. מגיעים עם קרש חיתוך עליה העוגה, סכין ומד ליטר עם מים רותחים. חותכים לשניים את העוגה בפניהם ומראים להם את הבפנוכו כך שיוכלו לראות את השכבות. כמובן שזו גם הפתעה בשבילי לראות שהשכבות אכן יצאו טוב, מאוזנות וישרות. לאחר מכן הרגע המלחיץ ביותר - לפרוס 3 פרוסות קטנות ולהניח אותן על צלחות מבלי שייפלו. אחשוף את עצמי - אני גרועה בלחתוך עוגות! אני ואמי נוהגות תמיד לקרוא לאבא שלי לפרוס את העוגה בין אם זו עוגת ראווה, טארט או עוגה בחושה פשוטה. תמיד אני חותכת את העוגה בצורה עקומה או שהפרוסה כמובן נופלת לה לתוך הצלחת. היו לי צמרמורות לפני שניגשתי ל"שופטים" ורק בגלל הרגע הזה שאצטרך להניח את הפרוסה על הצלחת.
נכנסתי למשרד - שם הם ישבו. דממת אלחוט, חותכת לשניים את העוגה...נושמת לרווחה השכבות מושלמות!. מתחילה לפרוס פרוסה אחת קטנה, ידיי רועדות, מניחה על צלחת, יש היא עומדת! פורסת עוד אחת, רועדת עוד יותר, יש היא עומדת! פורסת את האחרונה, כבר התחלתי לתפוס טיפה ביטחון ו.....היא נופלת ונשכבת על הצלחת :/. מה לעשות, כנראה שלפרוס עוגות לעולם לא אדע ואצטרך להיעזר באבי, בעלי או רובוט כלשהו שיעשה את זה בשבילי.
יצאתי מהחדר. השפים טועמים וקוראים לי בחזרה, לוקחת את העוגה וחוזרת לכיתה. בסוף המבחן, נכנסת שוב לחדר לקבל את הציון. קיבלתי ציון טוב וקיבלתי שבחים על העוגה - הטעם, המרקמים והשכבות. ההערות השליליות התרכזו יותר בקישוט העוגה ובעובדה שלא צבעתי את השוקולד הלבן בצבע לבן שיתאים לצבעה של העוגה. הסיבה - אני חושבת שזה לא יפה, שוקולד בצבע של סיד, נראה לא טבעי. מאחר וניתנה לי האופציה לא לעשות זאת בחרתי שלא לעשות.
בקיצור, יום המבחן היה מלחיץ אבל ברובו היה מהנה ואפילו משעשע. עבדנו עבודת צוות מושלמת, וידאנו שהכל מוכן והכנסנו ביחד את הדברים לשוק פריז כך שהעוגות יכלו להתייצב כמו שצריך!
ביום חמישי נפגשנו כל הקורס לארוחה מסכמת ולחלוקת תעודות. היה מרגש סוף סוף להגיע למעמד הזה ונראה לי שאף אחד לא באמת מעכל שביום שלישי הקרוב אנחנו לא הולכות לשיעור.
ולגבי המשך הדרך? כמו שאמרתי אני קונדיטורית בטופולופומפו. בנוסף, אני לא עוזבת את בית הספר לחצי השנה הקרובה ואעשה שם סטאז'. אלווה קורס אשר מתחיל ביום שני הקרוב, נרגש ונלהב. אעבור את הקורס מחדש אך מהצד השני, אעזור לשפים ואראה את הקורס מנקודת מבט אחרת, מקצועית יותר. בנוסף, ישנו חידוש בקורס, הוא יכלול שבוע השתלמות עם שף צרפתי מבית ספר לקונדיטוריה יוקרתי בצרפת Bellouet. בית ספר שאמי למדה בו וחלק מהשפים למדו בו כך שאני מאוד מצפה להיות בשבוע הזה ויודעת שיהיה ברמה גבוהה מאוד. אעזור לשף ואלמד הרבה מאוד ממנו! במקביל אני מתחילה להתנסות בבית בהכנת עוגות משלי - רעיונות של טעמים חדשים, מרקמים חדשים משלי. מקווה מאוד בהמשך לפתוח עסק משלי, תחילה מהבית ואז להתפתח. למכור עוגות, עוגיות ומאפים שונים, להתמקצע גם בבצק סוכר.
בקיצור, המלאכה מרובה ואני משתוקקת להתחיל!!
במבחן :
ביום שלישי האחרון נערך המבחן המעשי האחרון שמסכם למעשה חצי שנה של קורס. למדנו את המתכונים של 4 עוגות ראווה שלמדנו בקורס וכשהגענו לבית הספר נערכה הגרלה. כל אחד שלף פתק ממעטפה ועליו רשום שם העוגה אותה יכין.
חייבת לומר שמישהו שם למעלה היה במצב רוח טוב באותו יום והחליט להיטיב עמי וקיבלתי את אחת משתי העוגות שקיוויתי לקבל ושמבחינתי היו קלות יותר להכנה (כן אין מה לעשות, גם אם עברתי 4 שנים של תואר לא פשוט ומלא בלחצים, גם עכשיו הייתי לחוצה מהמבחן) - עוגת מוס גבינה ואינסרט פירות יער. עוגה קלה מבחינתי מאחר והיא הראשונה שהכנו ולכן בדרגת קושי נמוכה יותר ולא כוללת זיגוג שאין מה לעשות עד עכשיו מביא אותי לרמת לחץ גבוהה ועוצרת נשימה.
למזלי גם חברה טובה שלי קיבלה את אותה עוגה כך שגם במבחן האחרון לא הופרדנו. זה שיפר מאוד את החוויה והפך אותה למהנה ולבלתי מלחיצה בכלל.
הכנו את העוגה במספר שעות ואז הגיע הרגע שאותי הלחיץ מאוד - מעבר דרך השופטים. למה אני אומרת שופטים? אני באמת הרגשתי בתוכנית ריאליטי! עוברים דרך 3 שפים - 2 מבית הספר ושף קונדיטורית מרביבה וסיליה. מגיעים עם קרש חיתוך עליה העוגה, סכין ומד ליטר עם מים רותחים. חותכים לשניים את העוגה בפניהם ומראים להם את הבפנוכו כך שיוכלו לראות את השכבות. כמובן שזו גם הפתעה בשבילי לראות שהשכבות אכן יצאו טוב, מאוזנות וישרות. לאחר מכן הרגע המלחיץ ביותר - לפרוס 3 פרוסות קטנות ולהניח אותן על צלחות מבלי שייפלו. אחשוף את עצמי - אני גרועה בלחתוך עוגות! אני ואמי נוהגות תמיד לקרוא לאבא שלי לפרוס את העוגה בין אם זו עוגת ראווה, טארט או עוגה בחושה פשוטה. תמיד אני חותכת את העוגה בצורה עקומה או שהפרוסה כמובן נופלת לה לתוך הצלחת. היו לי צמרמורות לפני שניגשתי ל"שופטים" ורק בגלל הרגע הזה שאצטרך להניח את הפרוסה על הצלחת.
נכנסתי למשרד - שם הם ישבו. דממת אלחוט, חותכת לשניים את העוגה...נושמת לרווחה השכבות מושלמות!. מתחילה לפרוס פרוסה אחת קטנה, ידיי רועדות, מניחה על צלחת, יש היא עומדת! פורסת עוד אחת, רועדת עוד יותר, יש היא עומדת! פורסת את האחרונה, כבר התחלתי לתפוס טיפה ביטחון ו.....היא נופלת ונשכבת על הצלחת :/. מה לעשות, כנראה שלפרוס עוגות לעולם לא אדע ואצטרך להיעזר באבי, בעלי או רובוט כלשהו שיעשה את זה בשבילי.
יצאתי מהחדר. השפים טועמים וקוראים לי בחזרה, לוקחת את העוגה וחוזרת לכיתה. בסוף המבחן, נכנסת שוב לחדר לקבל את הציון. קיבלתי ציון טוב וקיבלתי שבחים על העוגה - הטעם, המרקמים והשכבות. ההערות השליליות התרכזו יותר בקישוט העוגה ובעובדה שלא צבעתי את השוקולד הלבן בצבע לבן שיתאים לצבעה של העוגה. הסיבה - אני חושבת שזה לא יפה, שוקולד בצבע של סיד, נראה לא טבעי. מאחר וניתנה לי האופציה לא לעשות זאת בחרתי שלא לעשות.
בקיצור, יום המבחן היה מלחיץ אבל ברובו היה מהנה ואפילו משעשע. עבדנו עבודת צוות מושלמת, וידאנו שהכל מוכן והכנסנו ביחד את הדברים לשוק פריז כך שהעוגות יכלו להתייצב כמו שצריך!
ביום חמישי נפגשנו כל הקורס לארוחה מסכמת ולחלוקת תעודות. היה מרגש סוף סוף להגיע למעמד הזה ונראה לי שאף אחד לא באמת מעכל שביום שלישי הקרוב אנחנו לא הולכות לשיעור.
ולגבי המשך הדרך? כמו שאמרתי אני קונדיטורית בטופולופומפו. בנוסף, אני לא עוזבת את בית הספר לחצי השנה הקרובה ואעשה שם סטאז'. אלווה קורס אשר מתחיל ביום שני הקרוב, נרגש ונלהב. אעבור את הקורס מחדש אך מהצד השני, אעזור לשפים ואראה את הקורס מנקודת מבט אחרת, מקצועית יותר. בנוסף, ישנו חידוש בקורס, הוא יכלול שבוע השתלמות עם שף צרפתי מבית ספר לקונדיטוריה יוקרתי בצרפת Bellouet. בית ספר שאמי למדה בו וחלק מהשפים למדו בו כך שאני מאוד מצפה להיות בשבוע הזה ויודעת שיהיה ברמה גבוהה מאוד. אעזור לשף ואלמד הרבה מאוד ממנו! במקביל אני מתחילה להתנסות בבית בהכנת עוגות משלי - רעיונות של טעמים חדשים, מרקמים חדשים משלי. מקווה מאוד בהמשך לפתוח עסק משלי, תחילה מהבית ואז להתפתח. למכור עוגות, עוגיות ומאפים שונים, להתמקצע גם בבצק סוכר.
בקיצור, המלאכה מרובה ואני משתוקקת להתחיל!!
במבחן :
