אז כמתנת יום הולדת לעצמי, החלטתי להשתתף בהשתלמות של 5 ימים בבית הספר עם השף שוקולטייר מרטין דיאז. מרטין דיאז עובד בבית הספר של cacao barry מותג שוקולד יוקרתי וידוע. בין היתר מלמד בבית הספר השוקולטייר המפורסם פיליפ ברטראן.
מרטין התארח בבית הספר ל- 5 ימים. סדנה של כ-4 שעות כל יום בה הדגים שלל טכניקות עבודה המשלבות שוקולד ושלל של עוגות ופרלינים.
הסדנה הייתה מעשירה מאוד! נחשפתי לטעמים שלא הכרתי ולטכניקות עבודה שלא ידעתי שקיימות. כמובן שכל מה שהוא הכין היה טעים ברמות של כלה (תסלחו לי על הסלנג הזול אבל זה מה שעלה לראשי כדי לנסות לתאר לכם עד כמה זה היה פשוט מושלם!!!).
הדבר שהכי הרשים אותי הוא טבלת שוקולד אוריגמי. מדובר בטבלת שוקולד מעוצבת שמכילה בתוכה גנאש שוקולד בטעם של תה מעושן בשם לאפסאנג סושאנג. אני מכירה את התה הזה מזה שנים בשל אמא שלי. אמא שלי חובבת תה גדולה ובקטע מפחיד! כל תה שהיא קונה יש זמן השריה משלו והנאומים על כל סוג עוד ארוכים. מדובר בתה האהוב על אמא שלי והשנוא עליי! הריח המעושן שלו פשוט מסריח! אין דרך יפה יותר לתאר את זה. זה מסריח! יש לו ריח של נקניק וזה מסריח את כל הבית, יותר גרוע מגויאבה! מאז ומתמיד שנאתי את התה הזה. אבל ואבל גדול מאוד!!! כשטעמתי את הגנאש היה לי טעים! היה את הטעם המעושן השנוא עליי כל כך אבל בשילוב של גנאש שוקולד זה היה עדין יותר וטעים! זו גדולתו של שף! לדעת לקחת חומרי גלם שלעיתים לא אהובים ואף שנואים ולשלב אותם בצורה כזו שנאהב אותם. להכין אותם בצורה כזו שהם יהיו לנו טעימים. ממש כמו שעושים כאשר רוצים לגרום לילדים לאכול פירות וירקות. מבשלים אותם ומסווים אותם בצורה כזו שהילד לא יבחין והטעם שלהם יהיה לו טעים.
בקיצור, הסדנה הייתה מושלמת ומרטין דיאז כאדם, אדם נפלא! פדגוג, אוהב ללמד ולהדריך, נעים, מצחיק ומאוד חברותי. היה לי את הכבוד להשתתף בסדנה וללא ספק שאם יתמזל מזלי בעתיד, אמשיך להשתתף בעוד סדנאות שלו ושל אחרים.
להלן קצת רשמים (לא לבעלי לב חלש) :


מרטין התארח בבית הספר ל- 5 ימים. סדנה של כ-4 שעות כל יום בה הדגים שלל טכניקות עבודה המשלבות שוקולד ושלל של עוגות ופרלינים.
הסדנה הייתה מעשירה מאוד! נחשפתי לטעמים שלא הכרתי ולטכניקות עבודה שלא ידעתי שקיימות. כמובן שכל מה שהוא הכין היה טעים ברמות של כלה (תסלחו לי על הסלנג הזול אבל זה מה שעלה לראשי כדי לנסות לתאר לכם עד כמה זה היה פשוט מושלם!!!).
הדבר שהכי הרשים אותי הוא טבלת שוקולד אוריגמי. מדובר בטבלת שוקולד מעוצבת שמכילה בתוכה גנאש שוקולד בטעם של תה מעושן בשם לאפסאנג סושאנג. אני מכירה את התה הזה מזה שנים בשל אמא שלי. אמא שלי חובבת תה גדולה ובקטע מפחיד! כל תה שהיא קונה יש זמן השריה משלו והנאומים על כל סוג עוד ארוכים. מדובר בתה האהוב על אמא שלי והשנוא עליי! הריח המעושן שלו פשוט מסריח! אין דרך יפה יותר לתאר את זה. זה מסריח! יש לו ריח של נקניק וזה מסריח את כל הבית, יותר גרוע מגויאבה! מאז ומתמיד שנאתי את התה הזה. אבל ואבל גדול מאוד!!! כשטעמתי את הגנאש היה לי טעים! היה את הטעם המעושן השנוא עליי כל כך אבל בשילוב של גנאש שוקולד זה היה עדין יותר וטעים! זו גדולתו של שף! לדעת לקחת חומרי גלם שלעיתים לא אהובים ואף שנואים ולשלב אותם בצורה כזו שנאהב אותם. להכין אותם בצורה כזו שהם יהיו לנו טעימים. ממש כמו שעושים כאשר רוצים לגרום לילדים לאכול פירות וירקות. מבשלים אותם ומסווים אותם בצורה כזו שהילד לא יבחין והטעם שלהם יהיה לו טעים.
בקיצור, הסדנה הייתה מושלמת ומרטין דיאז כאדם, אדם נפלא! פדגוג, אוהב ללמד ולהדריך, נעים, מצחיק ומאוד חברותי. היה לי את הכבוד להשתתף בסדנה וללא ספק שאם יתמזל מזלי בעתיד, אמשיך להשתתף בעוד סדנאות שלו ושל אחרים.
להלן קצת רשמים (לא לבעלי לב חלש) :


טבלאות האוריגמי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה