יום חמישי, 9:30 בבוקר, שיעור ראשון לקורס הקונדיטוריה בבית הספר "בישולים".
מגיעה לבית הספר שעה לפני הזמן (תמיד אמרתי שזמן זה מחלה של אשכנזים), ניגשת למזכירות ומקבל תיק עם ביגוד וערכת כלים מקצועית. הולכת לשירותים ועולה על "מדים" (שכמובן צעקו שאקח אותם לתופרת ואתאים אותם למידות שלי או של כל אדם שהוא אכן מידה סמול).
יוצאת, מתיישבת במסדרון ומחכה. מחכה לראות את השפים שילוו אותי במהלך חצי השנה הקרובה וכמובן את האנשים שילמדו יחד איתי. בינתיים, יושבת מול אחת מכיתות הבישול. שם, עומדים ועומלים תלמידים והריחות פשוט מעלפים (מתחילה לחשוב שאולי הייתי צריכה ללכת גם לבישול אבל לא- קודם האהבה האמיתית שלי! אח"כ זה יהיה רק בונוס).
שאר הבנות ועוד 2 בנים מגיעים, נכנסים לכיתה ומתיישבים. כל אחד מסתכל אחד על השני, ממש כמו בכיתה א' כשאתה נכנס לכיתה ופוגש לראשונה את מי שיהיה חבר שלך לשנים הבאות (במקרה הזה לחצי השנה הקרובה ומי יודע אולי אף יותר). ואז, השף נכנס. ההתרגשות אצלי בשיאה - פעם ראשונה שאני יושבת בכיתה שהיא לא באמת כיתה אמיתית עם לוח שולחנות וכיסאות והמורה הוא לא המורה המוכר אלא שף! לבוש במקטורן לבן וסינר.
במהלך השעות הקרובות השף הסביר לנו על הקורס, התוכן שלו, על ערכת הכלים שקיבלנו ועוד פרטים יבשים. החלק המעניין היה כאשר דיברנו על חומרי גלם. השף הסביר לנו על קמח - סוגים, תכונות, מתי נבחר להשתמש בסוג קמח מסוים ומדוע, סוכר וצורותיו השונות, חמאה, מרגרינה, שוקולד (תוך כדי היו גם טעימות), ממרחים שונים וכו'.
זה היה החלק המעניין ביותר משום שסוף סוף אתה מבין את מאחורי הקלעים של הקונדיטוריה וכל עולם האפייה. אם עד כה, הייתי מחפשת מתכונים ומבצעת אותם, לעיתים עם תוספות משלי ולעיתים לא, כעת, אני לומדת להבין באמת את המתכונים, להבין מדוע נבחרו חומרי הגלם השונים. כך, על ידי הבנה של התגובות של חומרי הגלם השונים אחד עם השני אוכל בעתיד לבנות מתכונים משל עצמי. בנוסף, הבנתי שהחלק המספק ביותר בקורס (מעבר להכנת המטעמים, הבאתם הבייתה וזלילתם!) יהיה למעשה דווקא החלק העיוני שלו בו לומדים להכיר את חומרי הגלם עד המבנה האטומי שלהם וזאת כדי שבעתיד אוכל להמציא מתכונים משל עצמי ולפתח ולחדש את עולם האפייה - לתרום לו חלק משלי.
"הצלצול" צלצל ב-14:30 וכולנו ארזנו את חפצינו ויצאנו מלאי מוטיבציה להתחיל את הקורס על אמת!
מגיעה לבית הספר שעה לפני הזמן (תמיד אמרתי שזמן זה מחלה של אשכנזים), ניגשת למזכירות ומקבל תיק עם ביגוד וערכת כלים מקצועית. הולכת לשירותים ועולה על "מדים" (שכמובן צעקו שאקח אותם לתופרת ואתאים אותם למידות שלי או של כל אדם שהוא אכן מידה סמול).
יוצאת, מתיישבת במסדרון ומחכה. מחכה לראות את השפים שילוו אותי במהלך חצי השנה הקרובה וכמובן את האנשים שילמדו יחד איתי. בינתיים, יושבת מול אחת מכיתות הבישול. שם, עומדים ועומלים תלמידים והריחות פשוט מעלפים (מתחילה לחשוב שאולי הייתי צריכה ללכת גם לבישול אבל לא- קודם האהבה האמיתית שלי! אח"כ זה יהיה רק בונוס).
שאר הבנות ועוד 2 בנים מגיעים, נכנסים לכיתה ומתיישבים. כל אחד מסתכל אחד על השני, ממש כמו בכיתה א' כשאתה נכנס לכיתה ופוגש לראשונה את מי שיהיה חבר שלך לשנים הבאות (במקרה הזה לחצי השנה הקרובה ומי יודע אולי אף יותר). ואז, השף נכנס. ההתרגשות אצלי בשיאה - פעם ראשונה שאני יושבת בכיתה שהיא לא באמת כיתה אמיתית עם לוח שולחנות וכיסאות והמורה הוא לא המורה המוכר אלא שף! לבוש במקטורן לבן וסינר.
במהלך השעות הקרובות השף הסביר לנו על הקורס, התוכן שלו, על ערכת הכלים שקיבלנו ועוד פרטים יבשים. החלק המעניין היה כאשר דיברנו על חומרי גלם. השף הסביר לנו על קמח - סוגים, תכונות, מתי נבחר להשתמש בסוג קמח מסוים ומדוע, סוכר וצורותיו השונות, חמאה, מרגרינה, שוקולד (תוך כדי היו גם טעימות), ממרחים שונים וכו'.
זה היה החלק המעניין ביותר משום שסוף סוף אתה מבין את מאחורי הקלעים של הקונדיטוריה וכל עולם האפייה. אם עד כה, הייתי מחפשת מתכונים ומבצעת אותם, לעיתים עם תוספות משלי ולעיתים לא, כעת, אני לומדת להבין באמת את המתכונים, להבין מדוע נבחרו חומרי הגלם השונים. כך, על ידי הבנה של התגובות של חומרי הגלם השונים אחד עם השני אוכל בעתיד לבנות מתכונים משל עצמי. בנוסף, הבנתי שהחלק המספק ביותר בקורס (מעבר להכנת המטעמים, הבאתם הבייתה וזלילתם!) יהיה למעשה דווקא החלק העיוני שלו בו לומדים להכיר את חומרי הגלם עד המבנה האטומי שלהם וזאת כדי שבעתיד אוכל להמציא מתכונים משל עצמי ולפתח ולחדש את עולם האפייה - לתרום לו חלק משלי.
"הצלצול" צלצל ב-14:30 וכולנו ארזנו את חפצינו ויצאנו מלאי מוטיבציה להתחיל את הקורס על אמת!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה